פסק-דין בתיק בש"א 2465-08

1.   בפניי טען ביניים במסגרתו עותר המבקש להורות למי מבין הטוענים עליו לשלם את יתרת החוב. כמו כן הוא עותר לקבוע את סכום החוב המדויק לנושה שיקבע.

2.   הטוענת רחל סדן (להלן: "רחל" ) נישאה לעמוס סדן והתגרשה ממנו במרץ 2000.

ביום 5/3/07 נחתם הסכם הלוואה בין המבקש לבין עמוס סדן (להלן: "הסכם ההלוואה"). ע"פ הוראות הסכם  ההלוואה, הלווה עמוס למבקש סך  של 57,650 ש"ח והמבקש התחייב להשיב לו סכום זה בצירוף הפרשי ריבית עד ליום 5/3/08. במעמד זה וכביטחון להחזר ההלוואה נתן המבקש לעמוס שק ביטחון משוך  לפקודת רחל בסך 80,600 ש"ח אשר סחרותו הוגבלה. ביום 16/4/07 נרשם משכון על זכויותיו של המבקש במקרקעין (מגרש 649 בגוש 5351, במכבים) לטובת רחל.

3.   לטענת המבקש, בסמוך לתאריך 15/10/07 פנה אליו עמוס סדן והודיע לו כי העביר את שיק הביטחון לידי הטוען 2 (להלן "סמי"). עוד הודיע לו כי חתם על הסכם המחאת זכויות במסגרתו המחה את זכויותיו מכוח הסכם ההלוואה לסמי ובנוסף המחה לו את זכויותיה של רחל במשכון שנרשם לטובתה.

המבקש ומר סדן נפגשו ב15/10/07 ובמועד זה חתם המבקש על שטר חוב  ריק ומר סדן והוא חתמו על הסכם ביטול הלוואה .

רחל הגישה את שטר החוב הנ"ל לביצוע בלשכת ההוצל"פ, והמבקש הגיש התנגדות לביצוע השטר (בש"א 2465/08).

בד בבד החל המבקש לקבל מכתבי דרישה לתשלום ההלוואה מב"כ סמי בהסתמך על הסכם המחאת הזכות.

כמו כן המבקש מסר לעמוס שני שיקים ,אחד ע"ס 2,800 ש"ח לפקודת רחל והשני ע"ס 3,000 ש"ח לפקודת עמוס. שני השיקים חוללו ובגינם נפתחו תיקי הוצל"פ: 01-38593-08-9,01-78175-09-0 אשר ההליכים בהם מעוכבים בהסכמה עד למתן פס"ד בתיק זה.

המבקש טוען כי דרישת הטוענים לתשלום מקורה בחיוב אחד ועל בית המשפט לתת צו הגודר את תביעתם של כל אחד מהנושים.

4.   לטענת רחל, המבקש פנה אל עמוס סדן וביקש ממנו הלוואה. עמוס השיב לו כי אין בידו כספים והודיע לו כי יפנה אליה. היא נענתה לפניה זו והעבירה למבקש מעת לעת כספים באמצעות עמוס סדן. בהמשך ביקשה מעמוס כי יחתים את המבקש על הסכם הלוואה מסודר, ומאחר ולא הכירה את המבקש, הסמיכה את עמוס לחתום בשמה על הסכם ההלוואה. רחל מציינת כי התנתה את עריכת הסכם ההלוואה בכך שההמחאה שנמסרה להבטחת פירעון ההלוואה תמשך על שמה ובכך שהמבקש ימשכן את  זכויותיו בדירת המגורים לטובתה (סעיפים 1-5 להודעת הפרטים מטעמה).

לדבריה,  במועד שאינו ידוע לה, המחה עמוס את זכויותיה ע"פ הסכם ההלוואה למשיב 2 וזאת ללא ידיעתה וללא הסכמתה ובנוסף מסר לסמי  את ההמחאה שנמשכה לפקודתה.

רחל מדגישה כי עמוס סדן אינו רשאי להמחות את זכויותיה מכוח הסכם ההלוואה והוא אף אינו רשאי להמחות את המשכון שנרשם לטובתה על זכויות המבקש בדירת המגורים.

רחל טוענת כי היא אוחזת כשורה בשטר החוב  ועל המבקש לשלם לה את הסכום הנקוב בו (סעיפים 14-16 להודעת הפרטים).

עוד לטענתה לסמי בטוחה אחרת המבטיחה את חובו של עמוס לסמי ועליו להשתמש בבטוחה זו.

5.   לטענת סמי, הוא הלווה כספים לעמוס סדן. לפירעון ההלוואה חתם עמוס ביום 16.10.07 על המחאת זכות בלתי חוזרת לפיה הוא ממחה לו את מלוא הזכויות הנובעות מהסכם ההלוואה שנחתם בינו לבין המבקש.

עוד הוא טוען כי עמוס סדן התחייב כלפיו כי המבקש ישלם לו את קרן החוב בחודש מרץ 2008 וכל עוד לא נפרעה ההלוואה ישלם לו מדי חודש החל מאוקטובר 2007 סך של 2,800 ש"ח.

עוד לדבריו המבקש ידע על המחאת הזכות,שילם תשלום אחד בלבד, בחודש אוקטובר 2007 ,ולא יסף.מיד לאחר התשלום התחמק המבקש מלשלם תשלומים נוספים בתחילה בטענה של קושי כלכלי ובהמשך בטענה כי סדן הודיע לו כי המחאת הזכות בטלה.

סמי מבהיר כי כל הפעולות שנעשו לאחר המחאת הזכות לרבות הסכם ביטול ההלוואה, ושטר החוב אינן תקפות.

עוד לדבריו, המבקש, רחל ומר סדן שיתפו פעולה לגזול ממנו את כספו ובכך נהגו בחוסר תום לב.העובדה כי השטר נשוא תיק ההוצל"פ ניתן לפקודתה של רחל ולא לפקודתו של מר סדן למרות שאת ההלוואה נתן מר סדן,העובדה כי המבקש מודה כי ההלוואה ניתנה לו ע"י מר סדן וכי ידע שהזכויות הומחו לסמי ולמרות זאת נתן את שטר הביטחון לפקודת רחל, העובדה כי מר סדן לא צורף לטען הביניים, כל אלו מובילות למסקנה כי שלושתם מנסים להתחמק מפרעון ההלוואה.